שרון אולדס טבע דומם אֲנִי שְׂרוּעָה עַל גַּבִּי לְאַחַר הַהִתְעַלְּסוּת, שָׁדַיִם לְבָנִים רְדוּדֵי קִמּוּרִים כְּמִכְסִים שֶׁל קְעָרוֹת מָרָק, פְּטָמוֹת בּוֹהֲקוֹת כִּפְטָלִים, מְנֻמָּרוֹת וְקַיָּמוֹת לָעַד. רַגְלַי מֻנָּחוֹת אֵי־שָׁם עַל הַמִּטָּה כִּדְגֵי הַכֶּסֶף הַגְּדוֹלִים הַמִּשְׁתַּלְּשְׁלִים מֵעֵבֶר לִקְצֵה הַשֻּׁלְחָן. חִזָּיוֹן שֶׁל הֶרֶס, חִזָּיוֹן שֶׁל שַׁלְוָה גְּמוּרָה, אֵבָר מִין בָּהִיר וְשָׁקֵט וְנוּגֶה כְּמוֹ הַפַּסְיוֹן … המשך לקרוא משיריה של שרון אולדס
כדי להטמיע, העתיקו את כתובת האינטרנט והדביקו באתר וורדפרס
כדי להטמיע, יש להעתיק ולהדביק את הקוד לאתר